למה אנשים מעצבנים אותנו!!! – שיעור מודעות עצמית והעצמה אישית

כל כך הרבה פעמים אנו מוצאות את עצמנו בסיטואציות שמוציאות אותנו מהכלים, מישהו שחתך אותנו בכביש, השכנה שתמיד צועקת על הילדים מהחלון, הבנק ששוב לקח עמלה גבוהה מידיי, הבן זוג שקנה משהו יקר מאוד מבלי להתייעץ, הילד ששוב לא הקשיב לקולך וקיבל הרחקה מבית הספר,  הבוס שנכנס למשרד שלך ומבלי להגיד שלום ציווה עליך להכין משהו ועוד….

כאלה סיטואציות בהן אנו מאפשרות לרגש שלנו להשתלט עלינו, גורם לנו להרגיש פחות נוח עם עצמנו במקרה הטוב ובמקרה הרע להגיב לא נכון ולעשות לעצמנו או לסביבה נזק של ממש.

כאשר אנו גדלות ומתקדמות ומפתחות מודעות עצמית ומתפתחות יותר במודעות הרוחנית שלנו, אנו לומדות לראות את הסיבות שמאחורי הדברים, (כן, כן, כפי שאנו תמיד אומרות לכל דבר יש סיבה) , אנו גם יכולות להתמודד עם הסיטואציות בצורה נעימה יותר ונכונה יותר, הן בעבור עצמנו והן בעבור הסובבים אותנו ובכך להחזיר את השליטה לידיים שלנו ובכך גם לאפשר לעצמנו להחזיר לנו את העוצמות שלנו.

מהן הסיבות שבגללם אנשים מעצבנים אותנו – שיעור במודעות עצמית והעצמה אישית

את הסיבות ל-למה אנשים מעצבנים אותנו אנו יכולות לחלק ל-2:

  1. העצבים שייכים לאדם מולנו: זו אולי אחת הסיבות הידועות והמובנות ביותר לעצבים, האדם מולנו עצבני, הוא מוציא עלינו את העצבים ומביא אותנו להתעמת אתו. על פי רוב מדובר בעימות מול אדם ללא מודעות עצמית (לפחות באותו הרגע) וככל הנראה במצוקה כלשהי שיושבת על ליבו, והוא פשוט משחרר את זה עלינו ואנו מגיבות בהתאם.
  2. האדם שמולנו משקף כמראה: במקרה הזה, העצבים שלנו אינם שייכים לאדם אשר “יצר” אותם אצלנו, ואלה מגיעים מאיתנו. האדם שמולנו רק לחץ על טריגר שיצר אצלנו את הרגש הזה. וזה נכון שנדמה שיש אנשים שכל מה שהם עושים בחיים זה ללחוץ לנו על הכפתורים הנכונים כדי להוציא אותנו מהשלווה שלנו ולגרור אותנו למקומות שאינם נעימים לנו. אך כאשר אנו מפתחות מודעות עצמית ולומדות להקשיב לשיעור שעומד מאחורי האדם אנו נמצא כי אנו מתחילות לשלוט יותר בקלות על המצב ונותנות פחות כוח לאדם ה”מעצבן” התורן וכך אנו יכולות להעצים את עצמנו.

מודעות עצמית היא המפתח להתמודדות עם אנשים מעצבנים:

עכשיו שאנו מודעות לעצמנו ומבינות מהן 2 הסיבות שבגללן אנשים מצליחים לעצבן אותנו אנו יכולות להתחיל בעבודה הפנימית שלנו כדי לשפר את המצב ובכך להעצים את עצמנו בסיטואציות שכאלה, להטיב עם עצמנו ועם הסביבה.

  1. העצבים שייכים לאדם מולנו: כאשר אנו מזהות אדם עצבני שמוציא עלינו את העצבים, מה שעלינו לעשות הוא לא להיגרר. מכירות את המשפט הזה “אני לא רוצה להיגרר לרמה שלך” למעשה הוא מגיע מאותו עיקרון ועובד נהדר כאשר מדובר באדם ברחוב שאנו לא נראה שוב. אך לצערי במערכות יחסים קרובות יותר, משפט זה אינו עובד… אם כי הוא אינו מאפשר לנו לא להיכנס לסיטואציה מבחינה רגשית, הוא מייצר את המצב ההפוך אצל האדם האחר, מאחר והמשפט גורם לו להרגיש שיפוטיות והתנשאות ובדרך כלל יסלים את המצב. אז זה נכון שאנו לא צריכות להיגרר למצב הזה – אך תגובה אמפטית ונעימה יכולה לשנות את המצב לטובה. בטח ובטח כאשר אנו מדברות על שמירה של הרגשות שלנו.
    אז בפעם הבאה שאתן רואות אדם עצבני, במקום להגיב בכעס חזרה, פשוט נסו להבין, אפשרו לו לפרוק אם צריך וחיזרו על המשפט בראשכן “זה לא שלי, זה שלו” וכמובן אם אתן יכולות נסו להגיב חיוך ונסו לקרב אותו לצד החיובי שלכן.  זה יעשה לכן טוב, להעצמה האישית שלכן וגם לסביבה.
  2. האדם שמולנו משקף כמראה: במקרה הזה, אנו אלה שעוברות צד ונמצאות בצד של האדם העצבני, ומחפשות למה ואיך זה לא קשור אלינו, למה כל העולם רע לנו ואיך להפיל את זה על אנשים אחרים. במקרים כאלה, אלינו לעשות את הבדק בית, לבדוק מה בתוכנו התעורר כאשר הכעס צף, ולשאול את עצמנו את השאלות הבאות:
    האם הכעס הזה הגיע מהאדם שמולי? או שזהו כעס שלי?
    אם הכעס שלי, למה הוא צף עכשיו?
    מה התגובה הרגשית שלי מנסה להגיד לי? על אילו נקודות זה יושב אצלי?
    על אילו יבלות זה דורך לי? האם אני מזהה את הדפוס הזה מהעבר?

אתן מהר מאוד תשימו לב כי התגובה הרגשית שלכן היא רק סימפטום לדבר עמוק יותר, והאדם שמולנו רק משמש כמראה לעניין שלנו הלא פתור עם עצמנו או עם האדם שמולנו.

אם הבעל קנה משהו יקר מבלי להתייעץ איתנו, הבעיה היא לא בעצם הקניה של הדבר אלא בחוסר התקשורת שלכם, או בחוסר ההתחשבות שלו, או אפילו זה שאת היית ילדת סנדוויץ’ קלאסית שההורים אף פעם לא התחשבו בה והיום את מאוד רגישה לנושא.

התעוררות של רגשות שליליים וכעס על פי רוב הם סימפטומים, לדברים עמוקים יותר שקיימים בנו ואם נלמד להיות במודעות עצמית ולעבוד איתם במקום להיסחף אחריהם נוכל ליצור לעצמנו מציאות עם מודעות עצמית גבוה יותר וסביבה נעימה ותומכת יותר.

נכתב על ידי יעל ניסים – מורה לאבחון וטיפול בצבע, למודעות גבוהה ומנהלת המכון ללימודי ורוחניות